כיצד מעריכים את סיכויי הצלחת תביעת רשלנות רפואית – ומדוע זה חשוב?

רשלנות רפואית היא תחום מורכב וטעון הנוגע ישירות באמון שבין רופא למטופל, מי שחווה פגיעה רפואית שנראית לו כבלתי סבירה, שואל את עצמו בצדק: האם יש כאן עילה לתביעה, האם הייתה התרשלות בטיפול בי, והאם יש סיכוי אמיתי לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לי? כדי להשיב על השאלות האלו, חשוב להבין שהשלב הראשון, ואולי החשוב ביותר, הוא להעריך את סיכויי הצלחת התביעה, ורק לאחר מכן להחליט אם לצאת לדרך המשפטית הארוכה והמורכבת, וזאת מאחר שללא תיק מבוסס היטב ומגובה בחוות דעת מקצועיות, הנפגע עלול להפגע פעם נוספת על ידי דחייה מבית המשפט.

למה לא כל טעות רפואית היא רשלנות?

המערכת הרפואית פועלת בסביבה של חוסר ודאות. למרות הידע הרב שהצטבר והמכונות המתוחכמות שאנו נעזרים בהן, יש טיפולים שמערבים סיכונים בלתי נמנעים, ניתוחים שלא מצליחים חרף מאמצי המנתחים, תרופות שלא פועלות כפי שציפינו ואפילו אבחנות שגויות שנעשו למרות בדיקה מדוקדקת. לכן, לא כל טעות מצדיקה הגשת תביעת רשלנות רפואית.

החוק בישראל דורש להוכיח שהרופא או הצוות הרפואי חרגו ממידת הזהירות הנדרשת ומהפעולה הסבירה המצופה מהם, ושבשל כך נגרם נזק ממשי למטופל. לכן, חשוב לבחון את המקרה בעיניים מקצועיות ובוחנות, ולא להסתמך רק על תחושת עוול סובייקטיבית.

כיצד מעריכים את סיכויי ההצלחה?

לפני שמגישים תביעת רשלנות רפואית יש לבצע בדיקה יסודית ומעמיקה שמטרתה אחת: להבין אם אכן קיימת עילה משפטית מוצקה, ואם יש סיכוי ממשי שהתביעה תתקבל. מדובר בתהליך מקצועי שמערב בחינה רפואית ומשפטית כאחד, ולא ניתן להסתמך בו רק על תחושת בטן או על חוויית עוול אישית. באמצעות ייצוג משפטי תומר בכר תוכלו לקבל תמונה ברורה של הסיכויים להצלחת התביעה שלכם. להלן השלבים המרכזיים בהערכת סיכויי ההצלחה:

1. בחינת המסמכים הרפואיים

השלב הראשון בכל בדיקת רשלנות רפואית הוא איסוף מלא של תיק רפואי מסיכומי אשפוז, דרך בדיקות דם ודימות ועד לדו"חות חדר ניתוח. המטרה: להבין מה בדיוק נעשה, מתי, על ידי מי והאם יש פערים, סתירות או עדויות לפעולה רשלנית.

2. בדיקת סבירות ההתנהלות הרפואית

תחילה תמיד נשאלת השאלה: האם רופא סביר, באותן נסיבות, היה פועל באופן דומה? האם בוצעו בדיקות מקדימות, הופנו התייעצויות, נלקחו בחשבון מצבים רפואיים קודמים? בדרך כלל עורך הדין עובד עם מומחים רפואיים המסייעים לקבוע אם אכן הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל.

3. הסברים על סיכונים וסיבוכים

אחת השאלות הקריטיות בתביעה היא האם הוסברו למטופל מראש כל הסיכונים האפשריים? האם ניתן הסבר מלא וברור לגבי ההליך, סיכויי ההצלחה והסיבוכים האפשריים, האם ניתנו לו אלטרנטיבות רפואיות לבחור מהן והאם הוסבר לו כיצד לנהוג לפני או אחרי הפרוצדורה הרפואית?
בהיעדר הסכמה מדעת עלולה לקום עילת תביעה משמעותית.

4. כשירות המטופל לקבל החלטות

במקרים רבים עולה השאלה אם המטופל היה כשיר להבין את מצבו ולקבל החלטה מושכלת. למשל, במצב של דימנציה, תחת השפעה של תרופות, או כשמדובר בילדים, קשישים וחסרי ישע. נדרש לוודא שהייתה הסכמה באמצעות אפוטרופוס או הסבר ברור בשפת האם של המטופל. 

מדוע חשוב לבצע את ההערכה הזו מראש?

הגשת תביעת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב, יקר ולעיתים ממושך. מדובר באתגר משפטי ורפואי שדורש ליווי של עורך דין מנוסה ברשלנות רפואית, לצד מומחים רפואיים מובילים. תביעה שאין לה בסיס יציב עלולה להסתיים בדחייה, בהוצאות כבדות ובהתשה רגשית מיותרת. לכן, לפני שנכנסים להליך חשוב מאוד לבצע הערכה מקדימה של סיכויי הצלחה, לאסוף חוות דעת מקצועיות, ולגבש תיק מוצק שיתמוך בטענות התובע.

לסיכום

אם אתם שוקלים להגיש תביעה על רשלנות רפואית, זכרו: הצעד הראשון הוא לא בבית המשפט  אלא באיסוף העובדות ובבדיקה מקצועית ומעמיקה של המקרה.  עו"ד תומר בכר, מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, מלווה נפגעים בהערכה ראשונית של תיקי תביעה, מתוך מטרה אחת: להגיע לאמת ולפעול רק כאשר יש סיכוי ממשי וצודק לכך.