לוועדת העזבונות תפקיד משמעותי בחלוקת כספים שנותרו בעיזבונות לטובת מדינת ישראל. ועדה זו אחראית על הקצאת עשרות מיליוני ש"ח מדי שנה לעמותות ולמשרד הביטחון. במאמר זה נבחן את תפקידה וחשיבותה של ועדת העזבונות, תהליכיה והשפעתה על התמיכה ביישובים ובארגונים בישראל.
רקע ומטרה
ועדת העזבונות, הוקמה על מנת להקצות כספים שהורישו יהודים מרחבי העולם לטובת מדינת ישראל. כספים אלו אינם כלולים בתקציב המדינה אלא מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי. עזבונות המיועדים למוסדות ספציפיים, מועברים ישירות לאותם מוסדות, ואילו יתר העזבונות מועברים לוועדת עזבונות לקביעה וחלוקה.
תהליך החלוקה
ועדת העזבונות, מקיימת תהליך קפדני בהערכה ובחלוקת כספים. רוב הבקשות נדחות על הסף מסיבות טכניות, שכן הוועדה שומרת על סטנדרטים מחמירים בהבטחת ניהול תקין ועמידה בתקנות. הועדה מודיעה לפונים בכתב אם בקשתם מתקבלת כתקינה או כפסולה. בסופו של התהליך מפרסמת הוועדה את החלטותיה, חיוביות ושליליות.
ניהול מקצועי ורפורמות
בשנת 2003, בעקבות דוח מבקר המדינה, עברה ועדת העזבונות שינויים מהותיים בכללים ובהליך הגשת הבקשה. הוועדה הקימה מנגנון אדמיניסטרטיבי מקצועי בראשותו של יוסף שפר, ששימש כמנהל הוועדה בשנים 2004-2012. כהונתו של שפר הביאה לרפורמות נרחבות שקבעו עדיפות לציבור ולעמותות המוטבות, והובילו לפי סקרים לרמות שביעות רצון גבוהות.
מחויבות וערכים
ועדת העזבונות מחויבת למתן שירות מקצועי, יעיל ואדיב ללקוחותיה, הכוללים יישובים ועמותות המשרתות את עם ישראל. הוועדה שואפת לשמור על הרמה המקצועית הגבוהה ביותר ומאמינה בשותפויות ארוכות טווח עם כלל הגורמים. כנות, ערכים וידע מקצועי הם הקווים המרכזיים במשימתם.
יישובים וארגונים נתמכים
המטרה העיקרית של ועדת העזבונות, היא לתמוך ביישובים ובארגונים הפועלים לטובת עם ישראל. הוועדה מקצה כספים לפרויקטים ויוזמות המתיישרות עם הנחלות הייעודיות של הוועדה או נושאי התמיכה העיקריים, כפי שיקבעו חברי הוועדה. אזורי תמיכה אלו כוללים לרוב נושאי ביטחון, צבא ההגנה לישראל (צה"ל), בתי חולים ועוד.
חברי הועדה
ועדת העזבונות מורכבת מ-7-11 אישי ציבור הממונים על ידי שר המשפטים. חיוני למועמדים להכיר את חברי הוועדה כדי להבין את תחומי המיקוד שלהם ואת התמיכה הפוטנציאלית שלהם. בראש הוועדה עומד כיום השופט דוד רוזן, עם חברים נוספים. חברי הוועדה המכהנים כעת הם: רו"ח איתן בוק, מר ציון כספי, עו"ד ענת חיים, גב' נעם וידן, ד"ר לאה נס, ד"ר יחיאל שילה, ומר עמוס ארבל.
הנחיות להגשת בקשה
לוועדת העזבונות, יש הנחיות ותנאים ספציפיים להגשת בקשות. בקשות מסוימות אינן זכאיות ובדרך כלל נדחות, כגון בקשות הקשורות לרכישת נדל"ן או בנייה ללא נחלה ייעודית לכך, ציוד מתכלה, הוצאות הנהלה, חלוקת כספים, משכורות עובדים בדרג גבוה, חלוקת צדקה לפסח וכן תמיכה במסגרות האכלה וסלי מזון.
תהליך הגשת בקשה
להגשת בקשה לוועדת עזבונות, על יחידים או ארגונים להיכנס למערכת יעל"ה, שהיא הפלטפורמה המקוונת של הוועדה. התהליך כולל שיוך נציג, שהוא מורשה חתימה, והורדת טופס הבקשה ממערכת יעל"ה. על הבקשות לציית לשדות ולמספרי העיזבון שצוינו, ותשומת לב לפרטים היא חיונית כדי למנוע פסילה או עיכובים בעיבוד.
חשיבותו של ניהול נכון
ועדת העזבונות מייחסת חשיבות רבה לניהול תקין של המוסד הפונה. ליקויים טכניים בבקשות מובילים לרוב לדחייה. יש לעמוד בתנאי סף ספציפיים, לרבות אישור ניהול תקין מרשם העמותות, דוח כספי מבוקר, פעילות פיננסית של שנתיים, מחזור שנתי העולה על 100,000 ₪ ועמידה במגבלות ניהול וכלליות ועוד.
לסיכום
לוועדת העזבונות תפקיד מכריע בהקצאת כספים שנותרו בעיזבונות לטובת מדינת ישראל. בתהליך קפדני, דואגת הוועדה לחלוקת כספים למוסדות המפגינים ניהול תקין ועמידה בתקנות. בתמיכה ביישובים ובעמותות, הוועד תורם לשיפור החברה הישראלית.
חיוני למועמדים להבין את ההנחיות והתנאים שנקבעו על ידי הוועדה כדי למקסם את סיכוייהם לקבל מימון. מחויבותה של ועדת העזבונות למקצועיות, יעילות ושותפויות ארוכות טווח מאפשרת לה למלא את ייעודה של תמיכה בפרויקטים ויוזמות המשפיעות לטובה על עם ישראל.
